המדינה כושלת שוב ושוב בהגנה על האזרחים. ראינו את זה ב־7.10, ראינו את זה באירועים קודמים. אני לא מחכה שיגיעו – אני מוכן לבד.
7 באוקטובר – השיעור הכי כואב
אנשים חיכו לחילוץ.
חלקם עם נשק. חלקם בלי.
אבל החילוץ לא הגיע.
הצבא איחר, המשטרה לא תפקדה, המוקדים קרסו.
ומי ששרד – זה מי שפעל לבד.
מי שהיה מוכן.
מי שלא חיכה שיגיעו.
אני לא שונא את המדינה – אני פשוט לא תלוי בה
המדינה עושה כמיטב יכולתה – אבל זה לא מספיק.
ולכן, אני לא שם את הביטחון שלי בידיים של אחרים.
סיכום: תסמוך על עצמך – כי רק אתה תהיה שם כשזה יקרה
המדינה לא תציל אותך.
גם לא השכן. גם לא המוקד.
אם אתה לא מוכן – אף אחד לא יציל אותך.
תפסיק לחכות. תתחיל להתאמן.
חזרה לעמוד המאמרים